- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
וינר נ' אליהו חב' לביטוח בע"מ ואח'
|
ת"א בית משפט השלום ירושלים |
1957-09
23.10.2013 |
|
בפני : יעל ייטב |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: סילבנה וינר |
: 1. אליהו חב' לביטוח בע"מ 2. "אבנר" איגוד ביטוח נפגעי רכב בע"מ |
| פסק-דין | |
פסק דין
מבוא
בפני תביעת לפי חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), תשכ"ד-1964, של התובעת כמיטיבה של נזקי בתה שנפצעה בתאונת דרכים.
על פי המתואר בכתב התביעה, נפגעו בני משפחתה של התובעת: בתה (להלן: "הנפגעת"), חתנה ונכדה, בתאונת דרכים קשה שאירעה ביום 27.2.02. בעקבות התאונה אושפזה הנפגעת לתקופה ממושכת, בבית החולים "פוריה" בטבריה, לאחר מכן בבית החולים "אלישע" בחיפה, ולאחר מכן בביה"ח "אלין" בירושלים. התובעת, המתגוררת בישוב צור-הדסה, שהתה לצדה של הנפגעת וסעדה אותה במהלך כל תקופת האשפוז. גם לאחר שהנפגעת שוחררה מהאשפוז המשיכה התובעת להושיט לה עזרה.
בעקבות נזקי התאונה הוגשו לבית המשפט המחוזי בחיפה שתי תובענות: האחת, תביעתה של הנפגעת ושל בעלה, אשר התבררה בת.א. 1047/03, והסתיימה בפסק- דין שניתן ביום 16.8.09 (להלן: "תביעת הנפגעת"); השנייה תביעתו של בנם, אשר התבררה בת.א. 981/04, ואשר הסתיימה בפשרה שקיבלה תוקף של פסק-דין ביום 18.3.13.
במהלך ניהול תביעת הנפגעת הגישה התובעת תצהיר עדות ראשית שבו טענה להפסדים ולהוצאות בגין העזרה שהעניקה לנפגעת. כפי שאפרט להלן, טענו הנתבעות בתביעת הנפגעת כי הבקשה להחזרים עבור הפסדי שכר הוגשה באיחור וככל שברצונה של התובעת לתבוע את נזקיה בגין הפרשי שכר כמיטיבה עליה לעשות זאת בתביעה נפרדת. בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי אשר קיבל את התנגדות הנתבעות, הוגשה התביעה שבפני.
המחלוקות בין הצדדים
תמצית טענת התובעת היא כי יש לפסוק לה פיצוי בשני ראשי נזק: ראשית, בגין הפסדי שכר שנגרמו לה בעקבות הטיפול הממושך בנפגעת; ושנית, בגין הוצאותיה. נטען שכיון שבהחלטת בית המשפט המחוזי בחיפה נקבע שעל התובעת לתבוע את נזקיה כמיטיבה בתביעה נפרדת, לא נדונו הפסדי שכרה במסגרת תביעת הנפגעת, ולא נכללו בסכומים שנפסקו בגדרו של פסק- הדין שניתן באותה התביעה.
אשר להפסדי השכר טענה התובעת כי בעקבות התמסרותה לטיפול בנפגעת וצמצום משמעותי בהיקף עבודתה, נגרמו לה הפסדי שכר בפועל, ובנוסף נמנע ממנה להשביח את שכרה.
אשר להוצאות טענה התובעת כי ההוצאות שתבעה בתביעה שבפני אינן ההוצאות שהוציאה הנפגעת, והן אינן בגדר ההוצאות שנפסקו בתביעת הנפגעת. התובעת הוסיפה וטענה כי בתביעת הנפגעת נפסק פיצוי בגין הוצאות רפואיות לעתיד בלבד, ולפיכך לא נפסקו ההוצאות הנתבעות בתביעה שבפני.
הנתבעות טענו מנגד כי יש לדחות את התביעה כיוון שבתביעת הנפגעת נפסק פיצוי כולל, בגין העזרה שהוענקה לנפגעת על ידי התובעת ובגין ההוצאות כאחד. הנתבעות הפנו לכך שבתביעת הנפגעת נקבע פיצוי של למעלה מ- 2 מיליון ₪, לאחר הניכויים, וכי במסגרת ערעור לבית המשפט העליון הוסף פיצוי נוסף בסכום של 320,000 ₪. בגדרו של פסק הדין בתביעת הנפגעת, נפסק פיצוי בסכום של 150,000 ₪ בגין עזרת הזולת וצוין שהייתה זו עזרת הוריה. כמו כן הפנו הנתבעות לכך שבתביעת בנה של הנפגעת נקבע פיצוי בסכום של 4,724,000 ₪.
אשר להפסדי השכר טענו הנתבעות כי לא היה לתובעת כל הפסד שכר בעקבות התאונה. הכנסותיה של התובעת עלו בשנת התאונה ולא הוכח הפסד כלשהו, אלא נצפתה תנודתיות רגילה בעסק עצמאי. הנתבעות טענו שהעזרה שהושיטה התובעת לנפגעת הייתה לאורך תקופה של 4 חודשי אשפוזה של הנפגעת בלבד, ועל כן אין מקום לטעון להפסדי שכר במשך 7 שנים.
אשר להוצאות טענו הנתבעות כי בתביעה שבפני הוצגו אותן קבלות שהוגשו גם בתביעת הנפגעת, ועל כן בתביעה שבפני נעשה ניסיון לקבל פיצוי כפל. נטען כי מהקבלות שצורפו עולה שהן אינן הוצאותיה של התובעת בלבד, וחלקן קשורות לטיפול בבנה של הנפגעת. הנתבעות טענו שלנפגעת נפסק פיצוי גם עבור תרופות שרכשה התובעת, ועל כן, ככל שלתובעת יש טענה בעניין זה עליה לפנות אל הנפגעת.
3 הן אפוא המחלוקות בין הצדדים:
האם הפיצוי שנפסק בגדרה של תביעת הנפגעת, כולל את הפסדי השכר שהיו לתובעת ואת הוצאותיה, והאם היא רשאית לתבוע אותן בתביעה שבפני;
האם היו לתובעת הפסדי שכר בעקבות התאונה;
האם היו לתובעת הוצאות בעקבות התאונה, ואם כן, מה דינן.
התובעת כמיטיבה
אקדים ואציין שמעיון בפסק- הדין שניתן בתביעת הנפגעת, כמו גם בראיות שהובאו בפני, עולה שבעקבות התאונה הושיטה התובעת לנפגעת עזרה ממשית, בהיקף נכבד.
בתצהיר עדות ראשית הצהירה התובעת "בכל התקופה שהייתה יארה בבית החולים "פוריה" אני שהיתי לצידה וסייעתי לה (לנ. [בנה של התובעת] לא סייעתי כיוון שהיה מאושפז בביה"ח רמב"ם בחיפה). יארה סבלה מפגיעה רב מערכתית ושברה כמעט כל עצם בפלג גופה התחתון. היא עברה קיבועים בירך, נפגעה בברכיים ובקרסוליים וכן שברה את עצמות הפנים וסבלה מקרע בסרעפת. עזרתי ליארה באוכל, ביצירת קשר בינה לבין שאר בני המשפחה שנפגעו, סייעתי לה כאשר היתה צריכה עזרה להתהפך או לשנות תנוחה וכל פעולה שהתקשתה לבצע. אנו מתגוררים באזור ירושלים ועל כן היו פעמים שאני ובעלי היינו נוסעים הלוך ושוב והיו פעמים שנשארתי ללון בבית החולים. כאשר יכולתי הייתי ישנה בחדר של יארה אולם כשזה לא התאפשר, שכרתי חדר במלון של בית החולים." (סעיף 6).
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
